Tshuva

Monday, March 14, 2011

משפחת פוגל - The Fogel family, zichronam levracha ... and ...




שאלה: על מה צריך להתפלל בעקבות רצח המשפחה, 

איך נבטל גזירות מהעם שלנו? מה נעשה? 



תשובה: קול זעקה ויללה, קול נהי וקינה, על הריגת חמש נפשות תמימות וקדושות. 


הנביא ירמיה (ט,כ) מקונן כי עלה מות בחלוננו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחובות. ועוד אמר (ח,כא) על שבר בת עמי השברתי, קדרתי, שמה החזיקתני. 

הלילה הזאת כאשר שני הורים ושלשת תינוקיהם מוטלים טבוחים מולנו, מאנה הנחם נפשינו, איכה תנעם לנו שנתינו בלילה זה, איכה יערב לנו קול שיר וזמר, איכה נוכל לעסוק בתורה כמדי לילה ולרנן בה, בראותינו את הגזירה הנוראה שירדה עלינו ממרום, כי אש קדחה משמים בליל שבת קודש ויקרא אל משה, וחמשה בני משפחה יקרה נטבחו באכזריות נוראה על מיטותיהם בליל שבת קודש, ואש יצאה מאת השם ונלקחו נשמותיהם היקרות בסערה נוראה השמימה, איך שודדנו. 

הלילה הזאת ליל שבעה באדר, יום פטירת רעיא מהימנא, הוא רועה נאמן שעמד להם לעם ישראל הקדושים, ימלאו 3283 שנים להסתלקותו מאתנו. כמה מסירות נפש ואהבה היתה לו לעם ישראל, איך שירת אותנו בנאמנה במצרים, אצל פרעה, התפלל אל השם יתברך, צעק אל השם בשעת קריעת ים סוף, העבירנו בתוכו והגיענו אל הר סיני, שם עלה והביא לנו את התורה, ולימד אותנו אותה במסירות נפש מוחלטת. וגם בנוסף 120 יום התפלל עד שחלה בגללינו, והשיב את חרון אף השם מישראל עמו, כשאמר ואם אין מחני נא מספרך. 

נזכיר מה שאיתא בפתיחה דאיכה רבתי פרק כ"ד, משם נלמד כי גם אחר פטירתו הוא מתענין , מבקש, שואל ודורש על מצבינו. בזמן שנחרב בית המקדש הוא אומר לירמיהו הנביא תקח אותי ואראה את בני ישראל היוצאים לגלות ומי מניח ידו עליהם. ובמסכת סוטה יג, ב. (בעין יעקב) מובא בשם רבי חמא בר חנינא שאמר מפני מה נסתר מקום קברו של משה מעיני בשר ודם ? לפי שגלוי לפניו שעתיד בית המקדש ליחרב, וישראל גולים מארצם, שמא יבואו לקברו של משה ויבכו ויתחננו ועומד משה ומבטל את הגזירה, לפי שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. 

ובמדרש דברים רבה ואתחנן, אמר להם ברגע פטירתו לישראל, בבקשה מכם כשתכנסו לארץ זכרו אותי ואת עצמותי ואמרו אוי לו לבן עמרם שרץ לפנינו כסוס ונפלו עצמותיו במדבר. והקדוש ברוך הוא פותח בקול בכיה מחריד וצועק מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און, עד שנחרדו כל מלאכי מרום ואתם נשמות הצדיקים, ובא ראש המלאכים שר הפנים של מעלה המלאך מ"ט ואמר רבונו של עולם , משה בחייו שלך ובמותו שלך, מפני מה אתה בוכה עליו ? 
אמר לו הקדוש ברוך הוא אמשול לך משל, למלך שהיה לו בן, ובכל פעם היה מכעיס את אביו ומבקש להענישו, מיד היתה באה המלכה אמו שהיתה מאוד חביבה בעיני המלך ומתחננת עבור בנה, והיה מוחל לו בעבורה. לימים מתה המלכה והיה המלך זועק ובוכה ומתאבל וממאן להתנחם, באו השרים אל המלך ואמרו לו כלום חסר בבית המלך ? צוה לעבדיך ויביאו לך בת מיוחסת וטובה ממנה, אמר להם לא עליה בלבד אני בוכה ומיילל, אלא על בני, לפי שבכל שעה שהיה מכעיס וחוטא כנגדי, היתה באה ומפייסת אותי ואני מתפייס. עתה שמתה אמו מי יעמוד ויפייסני ? כך אמר לו הקב"ה למ"ט כשהיה משה בחיים בעולם הזה היה עומד ומוסר נפשו בעד ישראל ומבטל הגזירות, עתה שנפטר מי יקום לי עם מרעים ? מי יתייצב לי עם פועלי און ? ומי יעמוד בתפלה וימסור נפשו בעד ישראל ? 

שאלת אותי ידיד מה נעשה ? הלכתי לארון הספרים והוצאתי את הגמרא וזאת מצאתי, במסכת כלה א, כ. רבי יהושע אומר בעון ביטול תורה שלנו מתים בנים קטנים. ובמסכת שבת לב, ב. איתא בכמה סיבות מתים קטנים בישראל, בעון נדרים , ביטול מזוזה, ציצית, שנאת חינם, וגזל. והכוונה כאשר אנחנו שותפים כולנו בתוצאות המעשה הלזה עלינו לקבל אחריות שגרמנו במעשינו שהמשחית יכל לבצע את זממו. עוד אמרו במסכת שבת לג, א. חרב באה לעולם על עינוי הדין, עיוות הדין, קלקול הדין, ועל ביטול תורה. ואמרו עוד שם בעון ניבול הפה יתומים צועקים. 

נחמה אחת יש לי ואציין אותה, דע ידידי כי עתה יש עת רצון גדולה בשמים, ומי שיתחרט על מעשיו ויעשה איזה מצוה, יכול להבקיע את שערי הרחמים למעלה, כי אמרו בשם הזוהר על הפסוק כצאתי את העיר אפרוש כפי אל השם הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד , ופירש כי כשיוצאים צדיקים מהעולם, ואין לנו צדיקים היום יותר מאלה שנטבחו על היותם יהודים בידי אויבים אכזרים, נשמותיהם עולות לשמים, ודמויותיהם נחקקות על מעילו של השם יתברך המלא בדם החללים שלנו, והיא עת רצון לבטל הגזירות הרעות מעלינו. ומשיח צדקנו הלילה זועק מרה ומיילל, והשם יתברך נשבע לו כי בזכותם הוא ישלח את הגואל. 

בואו ולא נחמיץ הלילה והיום את השעה, נשוב בתשובה ונתחזק באמונה, נצעק אל השם בעל הרחמים, והוא יראה את דמעותינו ויקבל את תפילתינו, ויושיעינו במהרה כשם שענה למשה רבנו בכל עת שעמד לפניו בתפילה, וכשם ששמע את תפלת מרדכי ואסתר ואת כל אותו הדור, ויושיעינו תשועת עולמים. בל נחמיץ את השעה. 

הכותב בדמע ובתקוה , בן ציון מוצפי. 

No comments:

Post a Comment